חוויות מבצעים

"סייל סוף עונה! 70% על כל החנות!"

אלה השלטים שרגילים לראות בארץ. סוף עונת הקיץ - באוגוסט. סוף עונת החורף - בפברואר.

גם ביפן לפעמים רואים שלטים על מבצעים. למשל "סייל סתיו! 100 ין הנחה!".

לצורך העניין, אדגיש שמאה ין הם בערך... חמישה שקלים.

כן כן. בחנויות פה, המבצעים הם לא באחוזים, בדרך כלל. הם בכסף. וכשאני אומרת כסף, אני מתכוונת לכסף קטן. כלומר, מבצע הוא לא באמת מבצע. יש "סיילים" לפי עונות, וגם יש "סייל" בכל פעם שקבוצת הבייסבול האזורית (הדרגונז) מנצחת. כאן אתם יכולים לשמוע את ההמנון שלהם (שמנגנים אותו בחנויות יותר מדי, ובהתחלה הייתי בטוחה שזה איזה שיר ילדים).

אבל אז גם יש "סייל" כשהיא מפסידה, וקוראים לו: "תודה לכם דרגונז!!!!". בחיי.

אולם לא רק בבגדים וקניון עסקיננו. פעם בחודש מגיעה לדירתי הצנועה החוברת הבאה.

הכריכה

מה שיש בפנים

היא מכילה בעיקר "קופונים" למסעדות באזור מיקאווה, למרות שיש שם גם פרסומות ל"כנסיות חתונות" - תופעה בפני עצמה ביפן.

כמו בקניון ובחנויות, גם הקופונים פה הם לא באמת קופונים. כלומר, גם הם מציעים הנחות (אדירות!!!!11!!1!אחד!!) של מאה או מאתיים ין, אבל גם אם אגיע לאותה מסעדה בלי הקופון, אקבל את אותה "הנחה".

לפחות יש לי מה לקרוא עם הקפה של הבוקר. אני גם מצליחה להבין יותר עם הזמן!