4 ביולי 2012

חוויית פרידה

ובכן, לאחר תשעה חודשים ביפן, הגיע היום האחרון שלי בארץ השמש העולה. מחר בבוקר אסע לשדה התעופה, ולאחר יממה בין צינורות פח מעופפים ושדות תעופה (אלוהים, לא שוב!) אני אמורה לנחות בתל-אביב ו... להתחיל את החיים האמיתיים, אני מניחה.

הייתה חוויה מדהימה. ראיתי המון מקומות מעניינים, פגשתי אנשים טובים, צברתי חוויות, ואני לא מתחרטת לרגע שבאתי. אני בהחלט ממליצה לכולם לעבור חוויה דומה (לאו דווקא ביפן, ולאו דווקא לתשעה חודשים: גם חודש של לימודים בחו"ל יספיק).

אני זוכרת שלפני שטסתי, חשבתי שזה מוזר שאני לא חושבת על "הנה הפעם האחרונה שאני נוסעת לפה... אוכלת את זה... רואה אותם...". אני מניחה שתמיד ידעתי שאני לא אסע לשנים. עכשיו, לעומת זאת, פחות מיממה לפני העלייה על המטוס, אני כן חושבת: "הנה הפעם האחרונה שאני אוכלת ממתק כזה, הנה הפעם האחרונה שאני נוסעת ברכבת לשם, הנה הטיול האחרון..." וזה קצת עצוב, למרות שאין לי ספק שאחזור, מתישהו.

הזמן בהחלט טס כשנהנים.

על כן, אני חושבת שהגיע הזמן לסיים את הבלוג. אם אני אסע ליפן שוב (ולא לטיול) הוא יחזור להתעדכן. אז תציצו פעם בשנה, או משהו כזה.

היה לי מאוד כיף לכתוב ולשתף, ואני מקווה שגם אתם נהניתם לקרוא.

ניפגש בארץ הקודש!

7 תגובות:

  1. עצוב... היה אחלה בלוג.

    טיסה נעימה

    השבמחק
  2. תודה רבה ששיתפת אותנו בחוויות שלך. היה ממש כיף לקרוא!
    בהצלחה בחזרה לארץ. :)

    השבמחק
  3. תודה לך על השיתוף, נהנתי לקרוא!

    השבמחק
  4. מי היה מאמין שכבר עברו 9 חודשים!

    השבמחק
  5. בלוג מאוד מעניין, תודה.
    אני חושבת שיפן היא אחת המדינות המרתקות על המפות. ביקרתי שם לפני כמה שנים ונשארתי פעורת פה מכמה התרבויות שלנו שונות ומשונות.
    איך עוברת ההתאקלמות חזרה בארץ עד כה?

    השבמחק
    תשובות
    1. סביר.

      עוד צריכה למצוא עבודה. ודירה. וחיים.
      אבל סביר.

      מחק
  6. ובכן... קראתי כל רשימה וכל הגיג ונהנתי עד הגג!! החלום שלי זה לטוס ליפן ובנתיים הנחמה שלי היתה לקרוא שיתופים של מישהי שנמצאת שם, הרגשתי לפעמים שאני חווה את החוויות שכתבת ורק התמלאתי יותר אהבה ל-"ניהון" תודה לך!!!

    השבמחק