קודם כל הרשו לי להתנצל על כך שהבלוג מתעדכן לעיתים יותר רחוקות עכשיו. השגרה משתלטת, והמחסור בכסף מונע ממני לנסוע ליותר מדי טיולים. בכל מקרה, אני כן מנסה לשמור על קצב של לפחות פוסט אחד בשבוע, גם במחיר של פוסטים קצרים ולא מעניינים במיוחד.
כמו הפוסט הזה. אז ככה:
ביפן אוכלים אורז כל הזמן, לבוקר, לצהריים ולערב. זה מגיע לכדי כך שאורז לא קונים בחבילות קטנות כמו בארץ, אלא בקילו (לעומת זאת, וההיפך מהארץ, את הירקות והפירות כן קונים ביחידות ולא לפי קילו). האורז מהווה בסיס כמעט להכל.
ועל כן, באחד הטקסטים בכתה דובר על מישהי שהתלוננה שבעלה "משאיר גרגרי אורז בצלחת" ולא מסיים הכל. המורה ראתה שיש חוסר הבנה מסויים בכתה, וניסתה להשוות את המשפט למשהו שהכתה (שחצייה לא אסייתי) תבין. על כן, היא ניסתה לחשוב על אוכל בסיסי במערב.
"אמא שלכם, למשל, אף פעם לא אמרה לכם שאתם צריכים לסיים את כל ה...לחם?" שאלה.
השאלה הזאת העלתה קצת גיחוך. נכון שאנחנו אוכלים לחם, אבל הלחם לא מהווה בסיס כמו האורז במזרח. אם אתם שואלים אותי, היא פשוט הייתה יכולה להגיד שזה אומר ש"צריך לסיים הכל מהצלחת" ולסגור עניין.
אבל אולי לאורז יש משמעויות אחרות, אנאעארף...
כמו הפוסט הזה. אז ככה:
ביפן אוכלים אורז כל הזמן, לבוקר, לצהריים ולערב. זה מגיע לכדי כך שאורז לא קונים בחבילות קטנות כמו בארץ, אלא בקילו (לעומת זאת, וההיפך מהארץ, את הירקות והפירות כן קונים ביחידות ולא לפי קילו). האורז מהווה בסיס כמעט להכל.
ועל כן, באחד הטקסטים בכתה דובר על מישהי שהתלוננה שבעלה "משאיר גרגרי אורז בצלחת" ולא מסיים הכל. המורה ראתה שיש חוסר הבנה מסויים בכתה, וניסתה להשוות את המשפט למשהו שהכתה (שחצייה לא אסייתי) תבין. על כן, היא ניסתה לחשוב על אוכל בסיסי במערב.
"אמא שלכם, למשל, אף פעם לא אמרה לכם שאתם צריכים לסיים את כל ה...לחם?" שאלה.
השאלה הזאת העלתה קצת גיחוך. נכון שאנחנו אוכלים לחם, אבל הלחם לא מהווה בסיס כמו האורז במזרח. אם אתם שואלים אותי, היא פשוט הייתה יכולה להגיד שזה אומר ש"צריך לסיים הכל מהצלחת" ולסגור עניין.
אבל אולי לאורז יש משמעויות אחרות, אנאעארף...
אישה שמתלוננת שבעלה לא גומר הכל מהצחלת?
השבמחקזה נשמע כזה פולני. D:
מצד שני אני מניח שזה יותר ברמה של "הוא מעליב את הבישול שלי כי הוא לא אוכל הכל," לא?
נדמה לי שזה יותר במשמעות של "לא מבזבזים אוכל".
מחקעוד מימי קדם, זאת היתה עבודה קשה לגדל אורז ולהכין אותו. לפשוטי העם לפעמים היה מעט מאוד אורז שאותו הם נאלצו לערבב עם דגנים אחרים. מלבד האורז, כמעט לא היו תוספות אחרות. לכן, ממזמן היו מחנכים את הילדים לסיים את כל האורז. אחת האימרות היא: "בכל גרגר אורז נמצאים שבעת אלי המזל". כלומר, כל גרגר קטן הוא יקר-ערך.
השבמחקבנוסף, לדור המבוגרים יש זיכרון מתקופת המלחמה שבה הם סבלו מחרפת רעב, והם כל הזמן חלמו על שפע של אורז. בגלל זה הם לא יכולים לסבול לראות ביזבוז של אוכל.
בנוסף, כאשר מסתכלים על אנשים ממדינות מזרח-אסייתיות אחרות, אפשר לראות שגם אם הם לא יכולים לסיים את כל האוכל, הם תמיד ידאגו לא להשאיר גרגר אחד של אורז.