שבוע 1
במסגרת הפעילויות של המכון, חלקנו הולכים במשך שבועות מספר לגן ילדים קרוב ומשחקים עם הילדים (ואפילו מקבלים על זה כסף!).
ביום הראשון הייתה אוריינטציה. נכנסו לגן, חלצנו נעליים בכניסה, ומיד נתקלנו במבטים המשתאים של הילדים, על תלבושתם הקצרצרה וכובעיהם האחידים. הסבירו לנו מה הולך להיות, מי נמצא עם מי ואיפה, וצילמו אותנו כדי שהגננות יוכלו לזכור מי זה מי.
שבוע 2
נכנסנו לגן, ובמסדרון על הלוח ראינו את השמות והתמונות שלנו שצולמו בשבוע הקודם. חלצנו נעליים בכניסה נעלנו את נעלי הבית הסטנדרטיות. במשרד חיכו לנו שני נציגים מכל כתה, שלקחו לנו את היד והובילו אותנו לחדר.
הילד שליווה אותי הלך די מהר, וממש הרגשתי שקשה לי גם להחזיק לו את היד (ולהתכופף) וגם ללכת מהר מספיק ולא ליפול בגלל שכמובן, נעלי הבית קטנות עליי. אז נזכרתי שבעצם הרגליים שלי הרבה יותר ארוכות משלו, ואם אלך בצעדים גדולים לא תהייה בעיה.
בכתה ישבו כל הילדים במעגל, לבושים בתלבושת מלחים אחידה, עונדים תגי שם. "שלום!" הם ברכו אותנו. "שלום!" בירכנו בחזרה.
אני וז'אן, בחור משוויץ, נשלחנו לכתה של בני ה-6. הצגנו את עצמינו, והצבענו על המדינות שלנו בגלובוס שהוצב על השולחן. "איזה קטן!" צווח ילד. "אני לא רואה מרוב שזה קטן!" צעק ילד אחר (יש לציין שהדברים נאמרו גם על ישראל וגם על שוויץ).
הצגנו להם מילים בשפת אמנו, שהם כמובן צחקו מהן ונאבקו לומר אותן (במיוחד הסתבכו עם ה"להתראות" בצרפתית). "שלום" הם דווקא פחות או יותר הצליחו להגיד. כל הזמן הזה חלק מההורים צפו בנו, והסריטו אותנו, וסתם צילמו. שוב, כמו בחטיבת הביניים של טוקיווה, הזרים בתצוגה.
לאחר מכן הילדים הציגו את עצמם. ניגשו, אמרו את שמם, ולחצו לנו את היד (שוב, דה-ז'ה-וו מחטיבת הביניים). ידיים קטנטנות, מזיעות, וילד אחד כל הזמן חיטט בפצעים שהיו לו ברגל ולא כל כך רציתי שייגע בי, אבל למזלי הוא השתמש ביד השנייה. לא הכי נעים, כל העסק הזה של הלחיצות. שהיו קדים וזהו, קידות אני מבינה.
לאחר שנגמר, החליטו שהגיע הזמן לתצלום קבוצתי. חלק מהילדים הועמדו על השידה, והשאר עמדו על הרצפה. חשבתי שזה מוזר. השידה הייתה די גבוהה, ואני די בטוחה שאם ילד היה מטפס על השידה בארץ, היו צועקים לו מייד שיירד.
הצטלמנו, חזרנו לשבת במעגל, והגננת הנחתה את הילדים כיצד להיפרד: שתי ידיים על הברכיים, קידה קלה, "Yoroshiku Onegai Shimasu!".
נתראה בשבוע הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה