25 באפריל 2012

חווית צפירה

צפירת יום הזיכרון תפסה אותי בכל מני מקומות. כשהייתי תלמידה היא תפסה אותי בכתה, או בטקס בחוץ. בבית הספר היסודי היינו שומעים שתי צפירות ובחטיבת הביניים אף לא אחת, ועמדנו לפי השעון.

כשסיימתי ללמוד, הצפירה תפסה אותי מספר פעמים בכביש. פעם אחת הייתי עם אמא, ושתינו יצאנו ועמדנו בצד הדרך. פעם אחרת הייתי באוטובוס, ומשום מה בחרתי שלא לצאת, ולעמוד במסדרון בין הכסאות עם עוד כמה אנשים.

גם באוקזקי יש צפירות. ב-6 בבוקר, ב-12 בצהריים, וב-6 בערב שוב. הן קצרות, ואני לא ממש מבינה מה תפקידן. אולי להודיע לאנשים שהגיע בוקר וצריך לקום, צהריים וצריך לאכול, ערב וצריך לחזור (לפעמים נדמה לי שאני שומעת צפירה גם ב-9 בערב, כזו שמודיעה למי שלא חזר ב-6, שעכשיו באמת צריך לחזור הביתה לאשה ולילדים).

ביום השואה לא עמדתי בצפירה. אני כבר לא זוכרת אם הייתי בבית כשהיא הייתה או לא. בכל מקרה, ביום השואה אני לא מקשיבה לרדיו. אני אוהבת את הרדיו בימי אבל, אז יש רצף שירי א"י שאני אוהבת. אבל ביום השואה השירים הם נטולי תקווה, ובסופם רק המוות. בגלל זה אני מוותרת על הרדיו וצופה בטלוויזיה, בסרטי שואה וסדרות הסטוריות.

ביום הזיכרון זה הפוך: אני צמודה לרדיו ולשירים ,אבל לטלוויזיה אני לא מתקרבת. אם אראה קצת אתחיל לבכות.

אז עכשיו חזרתי הביתה והדלקתי את הרדיו באיטנרנט (כן כסוגשל כיוונתי את היום כדי שהפעם אספיק לצפירה). בד"כ לפני הצפירה אני מתוחה, לא יודעת למה. הפעם לא הייתי כל כך מתוחה. אולי כי הצפירה היא רק בחדר שלי, רק שלי. ורק אני עומדת לשתי דקות כשבחוץ עולם כמנהגו נוהג.

עווד אחד מהימים האלה שהם שם ולא פה. ימי אבל לאומיים, ימי שמחה לאומיים, ימי שמחה משפחתיים... כל מדי דברים שקרו בזמן האחרון וגורמים לי לשבת על קוצים בכתה ולתהות מתי, מתי אני כבר חוזרת הביתה.

4 תגובות:

  1. אני דווקא מאוד אוהב גם את השירים ביום השואה. נראה לי שאנשים משקיעים בשירים (מבחינת מוזיקה ומלל) הרבה יותר כשהם מקדישים אותם לנושאים עצובים.

    יצא לך להסביר למישהו לא ישראלי שם על המשמעות של הימים האלו?

    ואגב, אם אני זוכר נכון בהירושימה ונגסקי יש צפירה באוגוסט לזכר הפצצות אז אני מניח ששם הם יכולים להזדהות.

    בכל מקרה, חג שמח!

    השבמחק
    תשובות
    1. כשהייתי בהירושימה סיפרתי לשתי יפניות שפגשתי על יום הזיכרון, אבל בד"כ לא יוצא לי לדבר על זה.

      לא יודעת אם יש צפירה בהירושימה ונגסקי, או משהו אחר, אבל בכל מקרה מדובר בארוע מקומי ולא כלל-ארצי כמו יום הזיכרון שלנו.

      מחק
  2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  3. אני יכולה להזדהות עם מה שכתבת
    בימי חג/אבל לאומיים זה קשה להיות רחוק מהארץ ומהמשפחה.

    שיהיה לך חג שמח.

    השבמחק