10 באפריל 2012

חווית כלבו

כשאנחנו בחו"ל, אמא שלי נורא אוהבת להסתובב בכלבויים.

אני פחות.

לכן, כשהוריי באו לבקר אותי ביפן בחופשה, לקחתי את אמא לשיבויה שבטוקיו, לחפש קצת בתי כלבו. נכנסו לאחד, הצצנו, והמשכנו הלאה להרג'וקו, להסתכל על בגדים מעניינים, צבעוניים ופצפונים.

היום הם חזרו הביתה, ואני נותרתי לבדי לכלות כמה שעות בוקר מוקדמות בתחנת יוקוהאמה. בהתחלה הסתובבתי הלוך ושוב, שתיתי פעמיים קפה (כי רק בתי הקפה היו פתוחים לפני 9), עד שאחד מבתי הכלבו נפתח. טוב נו, חשבתי לעצמי. גם ככה שמתי את התיק באחד הלוקרים הצד הזה של התחנה.

אז נכנסתי.

אותו כלבו נפתח בעשר בבוקר. וכמה דקות לפני, נעמדו הבנות של דלפק הכניסה באותה תנוחה מול הדלת וחיכו להוראה לפתוח את הדלתות למספר הקונים שחיכו בחוץ. ואז, כשהלקוחות נכנסו, שתי בנות בכניסה (שאני חושדת היו מוכרות בחנויות שהעסיקו אותן) קדו קידה עמוקה לכל אחד שנכנס. לא משנה כמה אני פה, קידוש הלקוח תמיד נורא מרתיע אותי.

הסיבה העיקרית לכך שאני לא אוהבת כלבויים היא כי הם עמוסים מדי. יש יותר מדי דברים ואני לא יודעת לאן להסתכל. כלבויים ביפן לא שונים. שמעתי אומנם על קומות אוכל נהדרות, אבל שם עוד לא יצא לי להיות. גם הפעם, הסתובבתי רק בין חנויות הבגדים.

הבנות ביפן לבושות לרוב באופן מאוד אופנתי, וגם החנויות מציגות המון בגדים יפים. ואכן, הקונות והמוכרות היו לבושות באופן די מעורר קנאה. ואילו אני, על חולצת טריקו, ג'ינס, תיק גב ונעלי ספורט בלויות הסתובבתי בין המדפים והתסכלתי. המוכרות ברכו אותי לשלום בקולן הצייצני והמעצבן, אבל גם אני וגם הן ידעו שבאתי רק להסתכל. אחת שלבושה כמוני בוודאי לא יכולה להרשות את הבגד, שלא לדבר על המידה.

גם במעלית הצצתי (כי שמעתי שיש שם מישהי שהתפקיד שלה זה להודיע לאיזה קומה הגענו, אבל כנראה שהחיפו את זה די מזמן בהודעה אוטומטית).

הזמן עבר די מהר, ועליתי לאוטובוס בדרכי חזרה לאוקזקי. ואז גיליתי שנהרסה עוד חולצה, ולכן אולי כדאי שבכל זאת אנסה לקנות בגדים בקרוב...

2 comments:

  1. נשמע כיף. אפילו אם זה רק לטייל בחנות. ובכלל נראה לי שהביקור בכלבו הוא חלק הכרחי מהתרבות היפנית שצריך לראות.
    אם אני אבקר אי פעם שוב בכלבו יפני אני רוצה לבדוק אם יש שם פרפה ענק כמו שרואים לפעמים באנימה לפעמים. P:

    השבמחק
    תשובות
    1. אה, זה לא יודעת אם יש בכלבויים, אבל בהמון בתי קפה כן יש.

      מחק