ילדים קטנים תמיד משחקים את המשחק "למי יש יותר גדול": מי בונה את הארמון הכי גדול בחול, אח של מי יותר חזק, אמא של מי יותר יפה, וכו' וכו'.
בילדותי, בכל מה שהיה קשור לגובה היה לי קל לנצח. הייתי הכי גבוהה בכתה, בטח גם יותר מרוב הבנים (עד גיל מסויים), וגם עכשיו כשאני מסתכלת בתמונת המחזור היחידה שנותרה לי מימי היסודי (מדובר בתמונה מכתה ג'), אני נרתעת קצת מהצורה בה אני בולטת; כולם צנומים וקטנים, ורק אני נראית שנה או שנתיים מעל.
גם מבחינת מידת הנעליים תמיד ניצחתי. זכורה לי סצנה אחת, שבה עמדתי עם חברותיי ליד גדר הבטון שבחצר בית הספר והשוונו מידות (גם, מתישהו ביסודי). "לי יש 38!" אמרתי בגאווה, מביטה בסנדלי הצבעוני. כמובן שניצחתי.
המשכתי לגבוה, ועם הגובה גם הרגל המשיכה לגדול. 39... 40... במידה 41 כבר נאלצתי לקנות נעליי נשים (הייתי בחטיבת ביניים!). ואז הגעתי למידה 42. ברוב החנויות אין נעלי נשים במידה כזו, ולקח לנו כמה שנים עד שגילינו שביפו, ליד מגדל השעון, יש הרבה חנויות של מידות גדולות. מאז, פעם בחצי שנה+ בערך אני הולכת לשם לחדש מלתחת נעליים. מתישהו בין הצבא לאוניברסיטה, הרגל שלי הצליחה לגדול עוד קצת ועכשיו היא עומדת על מידה 43.
כשהגעתי ליפן, מראש ויתרתי על נעליים. מה הסיכוי שאמצא משהו, חשבתי לעצמי. אפילו בגדים קשה למצוא פה! לא נכנסתי לאף חנות נעליים (אולי רק זו של קרוקס) כדי לא לנקר לעצמי את העיניים. אפילו בחנויות עם "מידות דוגמניות", או בחנות למידות גדולות, לא היו נעליים במידה שלי.
אבל לפעמים, גם כל ההימנעות שבעולם לא עוזרת.
בקניון הקטן שליד הבית שלי, יש כדרך קבע מול הסופר עגלה עם סנדלים שנראים כאילו הם עשויים בעבודת יד; שרוכים יפים שקשורים יפה, בעיצוב עדין ומיוחד. תמיד ראיתי אותם, תמיד חשבתי בלבי כמה חבל שלעולם לא אוכל לקנות אותם.
עד שלפני כמה ימים ראיתי שחברתי הטיוואנית לכתה קנתה לה זוג. "אה, אלה הסדלים מ-Wingtown?" שאלתי. היא ענתה בחיוב, ואז סיפרתי לה כמה גם אני תמיד רוצה לקנות, אבל לא יכולה.
"אה, אבל יש להם גם מידות גדולות!" היא אמרה לי.
פקפקתי, אבל מה מזיק לנסות. וכך, באותו יום, בדרכי חזרה מהסופר העזתי לשאול את המוכרת שם אם יש מידות גדולות. היא הצביעה לי על טבלה, ושאלה באיזו קטגוריה אני נופלת. מיותר לציין שנעליי נשים במידה שלי לא היו לה, אבל נעלי גברים בהחלט כן. נקודת האור בעניין היא: העיצוב לנשים וגברים הוא אותו עיצוב.
וכך קניתי, לאחר שמונה חודשים, נעליים ביפן. מי היה מאמין.
בילדותי, בכל מה שהיה קשור לגובה היה לי קל לנצח. הייתי הכי גבוהה בכתה, בטח גם יותר מרוב הבנים (עד גיל מסויים), וגם עכשיו כשאני מסתכלת בתמונת המחזור היחידה שנותרה לי מימי היסודי (מדובר בתמונה מכתה ג'), אני נרתעת קצת מהצורה בה אני בולטת; כולם צנומים וקטנים, ורק אני נראית שנה או שנתיים מעל.
גם מבחינת מידת הנעליים תמיד ניצחתי. זכורה לי סצנה אחת, שבה עמדתי עם חברותיי ליד גדר הבטון שבחצר בית הספר והשוונו מידות (גם, מתישהו ביסודי). "לי יש 38!" אמרתי בגאווה, מביטה בסנדלי הצבעוני. כמובן שניצחתי.
המשכתי לגבוה, ועם הגובה גם הרגל המשיכה לגדול. 39... 40... במידה 41 כבר נאלצתי לקנות נעליי נשים (הייתי בחטיבת ביניים!). ואז הגעתי למידה 42. ברוב החנויות אין נעלי נשים במידה כזו, ולקח לנו כמה שנים עד שגילינו שביפו, ליד מגדל השעון, יש הרבה חנויות של מידות גדולות. מאז, פעם בחצי שנה+ בערך אני הולכת לשם לחדש מלתחת נעליים. מתישהו בין הצבא לאוניברסיטה, הרגל שלי הצליחה לגדול עוד קצת ועכשיו היא עומדת על מידה 43.
כשהגעתי ליפן, מראש ויתרתי על נעליים. מה הסיכוי שאמצא משהו, חשבתי לעצמי. אפילו בגדים קשה למצוא פה! לא נכנסתי לאף חנות נעליים (אולי רק זו של קרוקס) כדי לא לנקר לעצמי את העיניים. אפילו בחנויות עם "מידות דוגמניות", או בחנות למידות גדולות, לא היו נעליים במידה שלי.
אבל לפעמים, גם כל ההימנעות שבעולם לא עוזרת.
בקניון הקטן שליד הבית שלי, יש כדרך קבע מול הסופר עגלה עם סנדלים שנראים כאילו הם עשויים בעבודת יד; שרוכים יפים שקשורים יפה, בעיצוב עדין ומיוחד. תמיד ראיתי אותם, תמיד חשבתי בלבי כמה חבל שלעולם לא אוכל לקנות אותם.
עד שלפני כמה ימים ראיתי שחברתי הטיוואנית לכתה קנתה לה זוג. "אה, אלה הסדלים מ-Wingtown?" שאלתי. היא ענתה בחיוב, ואז סיפרתי לה כמה גם אני תמיד רוצה לקנות, אבל לא יכולה.
"אה, אבל יש להם גם מידות גדולות!" היא אמרה לי.
פקפקתי, אבל מה מזיק לנסות. וכך, באותו יום, בדרכי חזרה מהסופר העזתי לשאול את המוכרת שם אם יש מידות גדולות. היא הצביעה לי על טבלה, ושאלה באיזו קטגוריה אני נופלת. מיותר לציין שנעליי נשים במידה שלי לא היו לה, אבל נעלי גברים בהחלט כן. נקודת האור בעניין היא: העיצוב לנשים וגברים הוא אותו עיצוב.
וכך קניתי, לאחר שמונה חודשים, נעליים ביפן. מי היה מאמין.
 |
| סנדלים חדשים לימי הקיץ הבאים עלינו לטובה! |
תתחדשי.
השבמחקהם מאד יפים.