ובכן, בעודי מנסה בכל כוחי ובעל כורחי להתמקד במשימה 2 מהפוסט הוקדם, מחשבותיי (באופן טבעי לחלוטין, יש לציין, כי מי רוצה לעשות שיעורים???) נודדות למחוזות אחרים.
והיום במוחה של ג'פניזה: אריזה.
כפי שגם צויין בפוסט הקודם, מותר לי לקחת אתי ליפן בערך 50 ק"ג. מה זה כולל? שתי מזוודות ששוקלות 23 ק"ג כל אחת, ותיק עלייה למטוס (או טרולי!!!) במשקל של עד 8 ק"ג, אם זכרוני אינו מטעני. סה"כ: 54 ק"ג.
על אף הפיתוי של למלא הכל בבגדים (ובמיוחד נעליים. אם פה כדי למצוא נעלי נשים במידה שלי אני צריכה לנסוע עד יפו, ביפן לא יהיה לי שום סיכוי), התחלתי לחשוב על דרכים אחרות למלא את הקילוגרמים שיוותרו לי. בתקווה. מעולם לא ארזתי כל כך הרבה. חוץ מזה, אולי יהיה לי ארון קטן במעונות שלא יכיל את כל הבגדים שאקח עמי?
אז ככה!
אפשרות ראשונה: אוכל. כן כן, אני כבר חוזה את החוויה הראשונה בסופר. להוריד מהמדף קרטון שנראה לי כמו מיץ תפוזים, ובסוף לגלות שמדובר ברוטב דגים. לחפש גבינה לבנה ובסוף לגלות שיש רק גבינות שמנת, במקרה הטוב. לחפש טבעול ולא למצוא...
הפיתרון, כאמור, הוא לארוז אוכל. לצערי הרב, גבינות וטבעול ככל הנראה יתקלקלו מתישהו בטיסה שאורכה כמיליון שעות (פלוס מינוס), אז אצטרך להתמקד בדברים עמידים יותר כגון:
- פתיתים!!!! ארוחה טעימה (כשהיא טרייה) ופשוטה בעשר דקות.
- שוקולד השחר. אני לא מאוהבי נוטלה, מצטערת. לא הכי מתחברת לטעם. כבר השלמתי עם העובדה שגבינה לבנה כנראה לא תהייה לי, אז לא אוכל לאכול את ארוחת הבוקר האהובה עליי שהיא טוסט עם גבינה לבנה ושוקולד (לכולם יש משהו מוזר שהם אוהבים לאכול, נו!). אז לפחות ששוקולד יהיה.
- עוגיות מרוקאיות ללא סוכר. גיליתי את הפלא הזה רק לאחרונה. שנים התרחקתי מעוגיות מרוקאיות כי חשבתי שהן מלוחות. בבית מצאתי יום אחד עוגיות מרוקאיות ו, הפלא ופלא, הן היו טעימות למדי. מסתבר שגם ללא סוכר הן בסדר גמור. קשה לי להאמין שביפן אמצא נשנוש חביב שכזה.
- במבה. Need I say more...?
3
אפשרות שנייה: ספרים. רק בשנים האחרונות גיליתי את החדווה שבלקרוא מספר עמודים לפני השינה. מדובר בתחביב שאני חושבת שארצה לשמור עליו גם ביפן. יש להניח שביפן אין ספרים בעברית, ועל אף שאין לי שום בעיה עם אנגלית, אעדיף להמנע מלקנות ספרים בשפה זו. ספרים שוקלים הרבה, אז אצטרך לראות כמה מהם אוכל לקחת אתי, אבל אני בהחלט מקווה שאצליח להכניס לתיק לפחות שלושה.
אפשרות שלישית: לקים. מאז שהפסקתי לכסוס ציפורניים, גיליתי שהלקים עוזרים לי להמנע מלחזור להרגל המגונה הזה. כמו כן, הם צבעוניים ושמחים, ותמיד כיף להסתכל עליהם. בדירתי השכורה יש לי כחמישה עשר לקים, בבית של ההורים אני מניחה שעוד עשרים, כנראה יותר. יש צבעים שאני פחות אוהבת, ואני גם בונה על לקנות לקים בארץ השמש העולה, אבל בכל זאת, אולי כדאי לי לקחת את כל צבעי וגווני הקשת? רק כדי שלא יהיה לי משעמם בלב.
אפשרות רביעית: תיקים. כמו הלקים, בוודאי אקח אתי יותר מאחד או שניים, אבל האם גם כדאי לקחת עשר??? בכל זאת, בחורה.
זה כל מה שהצלחתי לחשוב עליו בינתיים. כמובן שגם אתם מוזמנים להציע הצעות מעניינות!
עד הפעם הבאה,
Japaniza
פשוט תשלחי את הדברים שאת רוצה שעוברים את ה54 קילו(ואת לא חייבת שיגיעו מיד) שיש לך בדואר, זה עולה סך הכל 150 שקל ל20 קילו אם שולחים בדואר איטי(1-3 חודשי משלוח)
השבמחק